הכל התחיל בגעגוע

ניסיתי להבין מה מתחולל בתוכי,ומהו הקול שעולה בי.

מה זה ועל מה זה שאני כל כך רוצה לצאת למרחב,

להפגש שם ודווקא שם עם הבורא,לדרוש קרבתו,להרגיש אהבתו, כאן בארץ הצבי.

חלפו להן כמה שנים, ומיום ליום הבנתי שהטבע של ארץ ישראל הוא חלק בלתי נפרד ממני,והבורא יתברך הוא זה שקורא לי להפתח אליו.

אז לשם כך יצאתי,ובדרכי התפללתי-"פתח ליבנו ללכת אחריך,ושלח ברכה במעשי ידיי, אכן, ממך הכל".

בתחילת דרכי מצאתי עצמי עומד על שפת הירדן, היה זה בתחילת האביב, הנהר זרם במלא עצמתו, עשה רצון קונו בגבורה, השמש החלה לשקוע והשמים נצבעו צבעי שקיעה,

ליבי התמלא רגש וגעגוע לבורא, אשר מראה לי מחזה נפלא שכזה, רציתי מאוד להנציח את הרגע ואת הגעגוע הזה, להכניסם לתוך תמונה, להשפיע טוב לכל מי שיראה, להאיר את אורה של הארץ הטובה.

כך נוצרו הצילומים של ברכי נפשי

מאחורי סיפור זה עומד הצלם אביתר שי פדהאל, נשוי לטלי, ואב לשישה, מתגורר בנוף הגליל.

מטרתנו בברכי נפשי היא לפתוח משהו פנימי וטוב, להאיר בך מאורה של הארץ הטובה מאוד, מאוד אשר בכוחה להעלות בנו געגועים של אמת חבויה.

כל הצילומים שלנו צולמו כאן בארץ, מתוך המון מחשבה, זמן ותפילה. אנו בטוחים שהתמונה שתבחרו תיצור אצלכם מבט של הקשבה.